מהו רשרוש בלב?
רשרוש בלב, הנקרא לעיתים גם אוושה, הוא קול הנשמע בעת בדיקת הלב בעזרת סטטוסקופ. מדובר בתופעה שכיחה, הנשמעת אצל כ-20% עד 30% מהמבוגרים. בבדיקה תקינה שומעים בדרך כלל שני קולות, המופרדים זה מזה ומייצגים את סגירת המסתמים בין העליות ובין החדרים בשלבים שונים של מעגל הפעולה הלבבי.
אוושות הן סדרה של תנודות מתמשכות הנובעות מזרימת הדם ונקלטות בעזרת סטטוסקופ או פונוקרדיוגרם (מוניטור בעל תצוגה גרפית של הלב). אוושות נוצרות כתוצאה ממומים במסתמים, פתחים לא פיזיולוגיים במחיצות שבין חללי הלב השונים, חיבורים לא פיזיולוגיים בין כלי הדם הגדולים הסמוכים ללב ועוד. רשרוש בלב נוצר על ידי זרימת דם היוצרת מערבולת. במעבר נוזל דרך פתח צר אל חלל רחב נוצרת מערבולת. כאשר זרם דם מהיר נתקל בדופן של הלב או נתקל בזרם דם הבא מכיוון אחר נוצרים הרעשים המכונים אוושות. בציבור מוכר המושג, "רשרוש בלב" והכוונה לאוושה.
מהי אי ספיקת לב?
אי ספיקת לב זהו מצב שבו הלב אינו מספק דם במידה מספקת לצורכי הגוף. אי ספיקת לב יכולה להיות בדרגות חומרה שונות: במקרים הקלים יחסית היא מפריעה רק בעת מאמץ.
אי ספיקת לב היא תסמונת (אוסף של תסמינים) שכיחה המתפתלת על רקע ירידה ביכולת שריר הלב לתפקד כמשאבה ולהזרים דם לצורך תפקוד מיטבי של מערכות הגוף.
פגיעה בתפקוד הלב עלולה להיגרם כתוצאה ממחלות לב כגון התקף לב או דלקת של שריר הלב, אך לעיתים התסמונת מופיעה ללא סיבה ברורה.
תפקוד לא תקין של הלב גורם להזרמה לקויה של דם עורקי לאיברים ופינוי לקוי של דם ורידי מאיברים בחזרה אל הלב.
סימנים שכיחים של אי ספיקת לב הינם קוצר נשימה במאמץ, בצקות וחולשה.
מספר המאובחנים כסובלים מאי ספיקת לב הולך ועולה עם הזמן ומוערך בכ-2% באוכלוסייה הכללית ובכ-10% מעל גיל 65. זוהי תסמונת כרונית המתאפיינת בהחמרות והפוגות ועלולה לגרום לסבל קשה ואף למוות. יחד עם זאת, בידי הרפואה המודרנית ישנם הכלים לטיפול נכון אשר יכול למנוע סיבוכים, אשפוזים חוזרים ולשפר את איכות החיים עד כדי אורח חיים רגיל.
רשרוש בלב - תסמינים
ישנן אוושות שהן חסרות כל משמעות ואינן מזיקות, הידועות כאוושה תמימה או אוושה פונקציונלית, והן לא יהיו מלוות בתסמינים כלל.
רשרוש בלב שאינו פונקציונלי, יכול גם הוא לא להיות מלווה בתסמינים ברורים, מלבד הקול הנוסף ששומעים בבדיקה, אך התסמינים והסימנים הבאים עלולים להעיד על בעיה בלב:
צבע עור כחול, במיוחד בקצות האצבעות והשפתיים.
נפיחות או עלייה פתאומית במשקל.
קוצר נשימה.
שיעול כרוני.
כבד מוגדל.
גודש של וורידי הצוואר.
הזעה מרובה במאמץ קל או ללא מאמץ בכלל.
כאבים בחזה.
סחרחורות.
התעלפויות.
סיבות וגורמי סיכון לאי ספיקת לב:
הגורמים אשר מגבירים את הסיכון להתפתחות של רשרוש בלב כוללים:
היסטוריה משפחתית של מומים בלב.
מחלות מסוימות - כמו יתר לחץ דם שאינו נשלט, פעילות יתר של בלוטת התריס, דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס), לחץ דם ריאתי מוגבר, תסמונת קרצינואידית, זאבת, ארתריטיס ראומטואידי, שריר לב חלש או היסטוריה של קדחת שיגרונית - יכולות להגביר את הסיכון להתפתחות של רשרוש בלב בשלב מאוחר יותר בחיים.
הטיפול:
הטיפול באי ספיקת לב הינו ממושך ודורש שיתוף פעולה מלא של החולה ובני משפחתו. ידע והבנה של גורמי המחלה ודרכי הטיפול בה עוזרים להקטין חששות ולשפר את הצלחת הטיפול.
טיפול תרופתי
הוכח ששימוש בתרופות מסוימות לאי ספיקת לב מאט את התקדמות המחלה ומאריך את חיי החולים. הטיפול התרופתי כולל לרוב מתן תרופות לחיזוק שריר הלב ותרופות משתנות המסייעות לגוף להיפטר מעודפי הנוזלים שמצטברים בגלל פעולת השאיבה החלשה של הלב. במקרים מסוימים יש צורך בטיפול בחמצן ובתרופות נוספות המסייעות להתגבר על קשיי הנשימה.
טיפול שאינו תרופתי
נוסף על כך קיימים טיפולים שאינם תרופתיים כמו השתלת קוצב, דיפיברילטור, שמיועד לזהות הפרעות קצב ולטפל בהן ושעשוי במקרים רבים למנוע מוות פתאומי, השתלה של קוצב דו חדרי(CRT) שמשפר את תיאום ההתכווצות בין חדרי הלב וניתוחים לתיקון מסתמים או פגמים במבנה הלב (אם יש בכך צורך).
הוכח שהשתלת דיפיברילטור מאריכה את חייהם של חולים שסובלים מאי ספיקה קשה של הלב. הסיבה: הדיפיברילטור מזהה הפרעות קצב ומטפל בהן ובכך מונע אירועים של מוות פתאומי.
השתלת קוצב דו חדרי מביאה לשיפור בתיאום ההתכווצויות בין חדרי הלב. כתוצאה מכך מושגים לרוב שיפור מסוים בתפקוד הלב, שיפור בתסמינים והארכה של תוחלת החיים.
כאשר אי ספיקת הלב מאוזנת, מומלץ לחיות כרגיל. ישיבה בבית או הימנעות מפעילויות יום יומיות אינן מוסיפות שנות חיים ובוודאי שאינן משפרות את איכותם. אפשר ומותר גם לטוס לחו"ל, לטייל, לקיים יחסי מין - הכול לפי היכולת.
רשרוש בלב - טיפול כירורגי
אם כל המאמצים אינם מביאים לתוצאה הרצויה, ניתן לשקול השתלת לב. לרוע המזל, האפשרות הזאת כמעט שאינה מעשית בגלל מחסור חמור בתורמים לעומת המספר הרב של החולים שממתינים בתור.
ניתן כיום להשתיל "לב מלאכותי" (מכשיר תומך לב) - והוא יכול לשמש מעין גשר עד למציאת תורם ובמקרים מסוימים אף לשמש את החולה לאורך זמן - אולם השתלה של "לב" כזה אינה מתאימה לכל החולים, ולכן כל מקרה נבדק לגופו.
במקרה של החמרה באי ספיקת הלב יש צורך באשפוז בבית חולים - שם ניתן להעניק טיפולים שאינם עומדים לרשות מערכת הרפואה בקהילה, כמו קבלת תרופות דרך הווריד.
באמצעות מעקב רפואי הדוק - שנעשה במרפאה ייעודית לאי ספיקת לב או אצל קרדיולוג מטפל - ניתן לזהות בשלב מוקדם שינויים ותנודות קלות בסימפטומים ולהגיב על כך בזמן.
באופן כללי החיים עם אי ספיקת לב רצופים בהתמודדויות לא קלות. השגרה מופרת מדי פעם בגלל אשפוזים בבית חולים - לפעמים קצרים ולפעמים ארוכים יותר - בהפרשי זמן לא קבועים ולא ידועים מראש. אצל החולים היותר קשים עלולים להיות אשפוזים תכופים, ואילו אצל החולים הקלים יכולות לעבור שנים רבות ללא צורך באשפוז.